ש8: האם טעמו של הטופו המיוצר על ידי קואגולנטים שונים שונה?

שלושת הקואגולנטים הנפוצים של טופו כוללים גבס (גבס), מלח ברין (ניגארי) וגלוקונולקטון (גדל).
גבס (גבס): זהו מינרל טבעי במחיר נמוך ותוכן סידן גבוה, המכין טופו עם מרקם צפוף. ניתן לקבל קלציום מטופו גבס כדי לעזור לגוף לעמוד בדרישותיו היומיות של קלציום. גבס מסוג מזון מחולק ל"אנהידרוס" ו"שתי מים". גידול מזון של גידול סולפט סידן אנהידרוס (אנהידרוס: CaSO4) וגידול סולפט סידן דיהידרט (דיהידרט: CaSO4 · 2H2O) מופיעים כשני מוסיפי מזון בטוחים וניתן לאכול אותם בביטחון.
 
ניגרי: חומר גורם לקיטוב המופק מהאוקיינוס. המחיר גבוה והמרקם של הטופו שנעשה ממנו הוא יותר עבה. נדרשת ניסיון וטכנולוגיה כדי להכין טופו שטוח מושלם. המלח הוא עשיר במגנזיום, שמועיל לעצמות חזקות. בנוסף, ניתן גם לצרוך מגנזיום מגרעינים, ירקות ופירות.
 
גלוקונולקטון (GDL): זהו קואגולנט המופק מסוכר בעל תכולת מינרלים נמוכה. בהשוואה למי מלח וגבס, יש לו ערך תזונתי נמוך. הוא משמש לעתים קרובות על ידי יצרני מזון כדי להכין טופו ופירורי גבינה רכים במיוחד.
כמו טופו בסגנון יפני, הוא בדרך כלל מעורבב וממוזג ישירות לתוך הקופסה ומיוצר על ידי סטרילזציה ותהליך קירור בשני או שלושה שלבים.